ביסודו, הוויקי היא תשתית טובה לבנייה משותפת של מאגר ידע. בעקבות ההצלחה של הוויקיפדיה רבים חושבים שיש חיבור כמעט מוחלט בין הוויקי כתשתית והאנציקלופדיה עצמה. לא מעט אנשים אפילו אינם יודעים שיש הבדל בין התשתית לבין השימוש בה. (וצריכים להודות שהחיבור הזה איננו רק מוצלח – הוא גם מאד הגיוני.)
יש לי לא מעט שאלות לגבי השימוש בוויקיים בחינוך. לא אתווכח עם מי שיטען שכאשר תלמידים וסטודנטים מנסים לבנות מאגר של ידע על נושא מסויים הם גם רוכשים את הידע הזה לעצמם, ומפנימים אותו. יש לי החשש שיותר מאשר הם “יוצרים” ידע הם רק מעבירים אותו ממקום למקום (מותר להגיד “מעתיקים”?), אבל אני בהחלט פתוח לאפשרות שבדרך הזאת הבניית ידע אמיתית יכולה להתרחש. חשש נוסף הוא שנוסחת ה-90-9-1 נמצאת בפעולה כאן, ובעצם, לא כיתה שלמה כותבת משהו, אלא רק קומץ תלמידים. ובכל זאת, אני יכול לתאר לעצמי מספר “תשובות” להרהורים האלה. הבעיה שאליה אני רוצה להתייחס כאן היא בעיה אחרת, בעיה שעליה אינני רואה תשובה.
אם המטרה של עבודה קבוצתית על גבי ויקי היא ליצור מאגר של ידע על נושא מסויים, מה תהיה המטלה של הכיתה הבאה שלומדת את אותו הנושא? מקבץ של ערכים על מגלי עולם יכול להיות מטרה חיובית מאד של כיתה ה’ שלומדת את הנושא הזה. אבל האם, בשנה לאחר מכן, נבקש מכיתה ה’ החדשה לבנות שוב את אותם הערכים? הרי הם כבר קיימים, וזמינים לרשת, לא רק לכיתה החדשה אלא לכל. היה רצוי, כמובן, שאותה כיתה חדשה היתה מוסיפה על מה שכבר נבנה, שהיא תשתמש במאגר הזה כתשתית לעבודה מורכבת יותר. אבל ספק אם התלמידים (או המורים) יוכלו לעשות את זה. האם זה אומר שאחרי שכיתה מסיימת את בניית הוויקי שלה, ואחרי שההורים קראו והתפעלו, צריכים להסיר אותו מהרשת כדי לאפשר לכיתה הבאה להתחיל את הכל מההתחלה? ברור שאם כך עושים, מדובר בגול-עצמי, ובניצול לא הגיוני של הוויקי.
במרחב החינוכי סביבת הוויקי עוד צעירה, ולכן מורים עדיין לא נתקלו במצב כמו זה שאני מתאר כאן. אבל זה עשוי לקרות די בקרוב. אינני מכיר ספרות על ויקיים שדנה בנושא הזה. אם מישהו כן מכיר, אשמח לקבל הפניות, או לשמוע הרהורים של אחרים על הנושא.