שיפור בציונים – פחות או יותר בעזרת הבלוג

אין ספק שמצדדי שילוב הבלוגים במערכת החינוך (ואני ביניהם) נמצאים במלכוד. מצד אחד, אנחנו משוכנעים שהשימוש בבלוג צריך להיות חלק משינוי כולל בתהליכי הלמידה בבית הספר. אבל מצד שני, אנחנו יודעים שרק כאשר נצליח להראות שהשימוש בבלוגים, ובכלים דומים, יכול להביא לתוצאות חיוביות לפי אמות המידה המסורתיות – שיפור בתוצאות במבחנים, למשל – המערכת תהיה מוכנה לאמץ את הכלים האלה.

והנה, איאן מקינטוש מביא עדות לכך שהכתיבה לבלוג מביא לשיפור בציונים. מקינטוש מצטט מבלוג של תלמידה הכותבת על כך שהיא פנתה למורה לשעבר שהציעה לכתוב לבלוג באופן יום-יומי:

She decided that since an hour session every week would probably make very little difference to our grades, we should make a blog and post just a paragraph of a story every night if possible. The plan was that we would build up our story night upon night with Mrs McIntosh giving us guidance and pointers on where we were going wrong and how to improve. My writing began to improve and I started to gain confidence again.

In my standard grade english exam this year I achieved not only an overall 1, but straight 1s in every element of english and it’s all thanks to Mrs McIntosh and her fantastic blog idea.

אישית, מאד שמחתי לקרוא שאותה תלמידה קיבלה ציונים מצויינים. ואין לי שום התנגדות לזקוף את ההישג הזה לשימוש בבלוג. עם זאת, נדמה לי שצריכים להתייחס לכמה אלמנטים אחרים בתוך כל הסיפור הזה. קודם כל, מדובר בתלמידה שביקשה לשפר את הציון שלה, והיתה מוכנה לעבוד, מחוץ לשעות בית הספר, כדי לעשות זאת. אם היא היתה נפגשת פנים אל פנים עם אותה מורה, במקום להעלות את הכתיבה שלה לבלוג, סביר להניח שהתוצאה היתה דומה.

ממה שאני יכול לבדוק, זאת איננה דעתו של מקינטוש. הוא רואה ערך אמיתי בבלוג עצמו:

Here, the modest audience providing advice but above all the impetus to write that comes from that small and demanding audience have helped make a girl do more work and reflection than she would have done otherwise.

אכן, מדובר בקהל מצומצם – אפילו מצומצם מאד. אינני מכיר את הנפשות הפועלות, אבל מלבד התגובות בבלוג שהגיעו כתוצאה של הפרסום של מקינטוש, נדמה לי שבנוסף למורה המגיבה היו רק עוד שני קוראים/מגיבים.

אינני בטוח שיש חשיבות לעובדה שהמורה שקראה את כתיבתה של התלמידה, ושהמליצה לכתוב לבלוג, היא האמא של מקינטוש עצמו. לעומת זאת, קשה לא להתייחס לעובדה שמבחינה סטטיסטית, העדות המעודדת הזאת על שיפור בציונים איננה משמעותית – מדובר בתלמידה אחת.

כזכור, גם אני רוצה להאמין (למען האמת, אני בטוח שזה יכול לעזור). ובכל זאת, מעודד ככל שיהיה, המקרה הזה לא כל כך משכנעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *