החובבן, הרס התרבות, והחינוך

ספרו של אנדו קין, The Cult of the Amateur, שהתפרסם החודש, מעורר, כצפוי, את זעמם של חסידי ה-Web 2.0, המזדרזים לקטול את הספר. (חשוב לציין שיש מבקרים, כמו קליי שירקי, שעל אף הביקורת החריפה שלהם, מוצאים לא מעט שכדאי ללמוד מדבריו של קין.) תמצית הטענה של קין נמצאת בכותרת המשנה של הספר: how today’s internet is killing our culture. בכך קין מצטרף לרשימה לא קצרה של מבקרים שחשים שהאתוס של “כל אחד יכול להיות יוצר” שנמצא ביסוד של תפיסת ה-Web 2.0 מהווה סכנה לתרבות איכותית.

גם אם לא מסכימים עם טענותיו של קין, מסנגרי ה-Web 2.0 בחינוך חייבים להתמודד איתן. מי שרואה בחינוך התהליך שבו הדור הבוגר מעביר תרבות מגובשת לדור הצעיר יזדהה עם קין, ולא יראה טעם בכלים כמו בלוגים וויקיים בידי תלמידים. הרי, כלים אלה לכאורה מאפשרים למי שמשתמש בהם ליצור “ידע” ולהביע דעה אפילו אם אין להם הכישורים (או ההכשרה) לעשות זאת. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה הידלדלות התרבות.

טענה זאת, כמובן, לא נולדה עם האינטרנט. אי-שם, בתוך כל תפיסה חינוכית הבנייתית אפשר למצוא גרעין של המעטת מרכזיותה של התרבות הנורמטיבית, או אפילו נסיון לעקוף אותה. אולי בגלל זה, כאשר קוראים את הטענות של קין ותומכיו, אפשר לחוש שהביקורת שלהם איננה מכוונת כלפי האינטרנט בלבד, אלא כלפי כל אותן גישות חינוכיות שמאפשרות לתלמידים לגבש תפיסת עולם משלהם. קין הרי יטען שתלמידים שעדיין לא רכשו ידע תרבותי בסיסי אינם בשלים לגיבוש תפיסה משלהם. עליהם קודם כל להתמלא ביותר ידיעות מוסמכות ומוסכמות.

על אף הנטייה לזלזל בביקורת של קין, נדמה לי שתומכי השימוש בכלי Web 2.0 בחינוך די חשופים לה. התלהבות היתר שאנחנו פוגשים אצל לא מעטים מאלה שבעד השימוש בכלים האלה בחינוך תלושה מכל תהליך לימודי של ממש. מתקבל הרושם שחושבים שמספיק להכניס בלוגים וויקיים לתוך מערכת הלימודים, ופתאום התלמידים שלנו יהפכו ליוצרים מדופלמים. לצד האופטימיות הכוזבת הזאת נמצאת גם דלות רעיונית. לא פעם נדמה שמסגנרי ה-Web 2.0 בחינוך חושבים שכלל לא היו תיאוריות חינוכיות לפני האינטרנט. הם אינם מודעים למידה שבה הם יונקים (או צריכים לינוק) מתפיסות חינוכיות הבנייתיות שקיימות כבר מספר דורות.

אם השימוש בכלי Web 2.0 לא יהיה קשור לתפיסה חינוכית בריאה ומוצקה, מה שתלמידים יוצרים באמצעות הכלים האלה יהיה שטחי וריק מתוכן, והכלים הנהדרים האלה לא ישמשו בסיס ללמידה משמעותית. זאת ועוד. אמירות ריקות מתוכן על ההשפעה המהפכנית של בלוגים וויקיים על החינוך רק יחזקו את הטענות של קין.

לאור זה, מעודד לקרוא את התוצאות של סקר שויל ריצ’רדסון העלה בבלוג שלו השבוע. ריצ’רדסון שאל את קוראיו אם לדעתם קהילת תומכי השימוש בכלי Web 2.0 בחינוך צריכה לקרוא את הספר של קין או לא. לריצ’רדסון קוראים רבים (אני מניח שמדובר בכמה אלפים). רק מעטים ענו לסקר שלו – פחות מחמישים. אבל יותר מחצי מאלה בדעה שאין לדחות את טענות של קין על הסף, אלא שצריכים לקרוא את הספר. פחות מה-20% היו בדעה שאין צורך להתייחס לספר בכלל. כאחד שמוצא מעט מאד שאיתו אני יכול להסכים בספר של קין, אני בכל זאת שמח לראות את התוצאות האלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *