ואני לתומי חשבתי שמתכוונים ללמידה!

היה זה לגמרי צפוי. למען האמת, אולי אפילו נדרש קצת יותר זמן מאשר ציפיתי. אבל בכל זאת זה לא ממש איחר לבוא – אנשי חינוך שאיתור הדבר הגדול הבא חשוב להם כבר התחילו לברר איך אפשר להשתמש ב-NFTs בחינוך. בכתבה מאמצע פברואר באתר Getting Smart רשל דנה פות (Rachelle Dené Poth) שואלת:

NFT in Edu: What Does the Future Hold?

ואכן, עם כל ההתלהבות סביב ה-NFT היה זה רק ענין של זמן עד שאנשי חינוך, חדורי FOMO, יבקשו להצטרף לחגיגה ולהסביר לנו כיצד הכלי החדש הזה (לפחות בתודעה הציבורית ולפי הכותרות שהוא עכשיו מקבל) יוכל להשפיע – לחיוב, כמובן – בחינוך. הכתבה של דנה פות מתייחסת ל-“Edu”, והתרגום המקובל של המונח הזה הוא, כידוע, “חינוך”. אבל כאשר קוראים את הכתבה, ואת הדוגמאות ו/או את הרעיונות שמובאים בה, קשה לזהות קשר חינוכי. דנה פות מצהירה שרבים שואלים:

What role could NFTs play in education in the future?

אבל לטעמי השאלה הנכונה דווקא די שונה. אני מבקש לדעת אם ל-NFTs עשויה להיות השפעה כלשהי על הלמידה. אפשר אולי להבין את ההתלהבות של דנה פות ודומיה מהיצור החדש הזה (כבר הזכרתי FOMO?) אבל בדוגמאות שהיא מביאה אינני מצליח לזהות קשר כלשהו ללמידה. נדמה שכל הדוגמאות (המעטות, אגב) מתייחסות למנגנוני הניהול של מערכות החינוך. דנה פות כותבת, למשל, על תעודות, ועל תגים (badges) שמהווים עדות לקבלת תואר או לסיום מוצלח של קורס. ספק אם אלה שימושים שבאמת מצריכים NFT. הרי תעודות מקבלים היום בלי שנזדקק לבלוקצ’יין. יגידו לנו שתעודה המעוגנת בבלוקצ’יין איננה ניתנת לזיוף. יתכן שזה נכון. אבל נכון להיום אין משבר של הפקת תעודות מזויפות, ומערך יקר של אימות של תעודה הוא תרומה די מזערית (אם בכלל) לניהול המערכת. הוא בוודאי איננו משפיע על תהליכי הוראה או על הלמידה עצמה.

דנה פות מלמדת בתיכון במדינת פנסילבניה והיא פעילה ברשתות חברתיות סביב נושאים של טכנולוגיות חדישות בחינוך. היא כותבת שהיא משוחחת עם התלמידים שלה על NFTs ומדווחת ש:

Students are interested in learning about NFTs and discussing what it means for the future and for education, and even brainstorming what they would create.

קשה להבין מה היא רוצה שנבין מהמשפט הזה. אפשר אולי להבין שהעובדה ש-NFTs נמכרים היום בסכומים אסטרונומיים מעוררת תאבון אצל התלמידים שלה ולכן הם רוצים ליצור משהו שממנו הם יוכלו להרוויח. אבל המשפט הזה – שמופיע שלוש פעמים בכתבה (בתקציר, בגוף הטקסט, וכמשפט מובלט) – סתמי למדי. הוא איננו מסגיר התלהבות או התרגשות מצד התלמידים. הם בסך הכל “מעוניינים”. זאת ועוד: דנה פות איננה מביאה אף דוגמה אחת מסיעור המוחות שלכאורה התרחש בכיתה. יתכן, אם כי זה רק הניחוש שלי, שהתלמידים שלה לא הצליחו לחשוב על שימושים לימודיים.

בהמשך הכתבה יש רמז למשהו שמתקרב ללימודי. מוסרים לנו שהמיליארדר מארק קובן, שמוּכר כמשקיע ב-NFTs, בדעה ש:

textbooks will become part of the NFT experience.

האם הכוונה כאן שספרי לימוד יעברו הסמכה מיוחדת? תהליך כזה הרי כבר קיים – לטוב ובעיקר לרע – בכך שמחוזות מאשרים את השימוש בספרים מסוימים לפני שהם נכנסים לכיתה. דווקא הפריחה של ה-WWW לפני דור ערערה (לטעמי לטובה) את הסמכות של המחוזות. בעקבות הפריחה הזאת מקורות מידע לא “מוסמכים” יכלו לחדור באופן מסיבי לתוך הכיתה. אבל מתברר שבכלל לא מדובר בהסמכה, אלא במשהו הרבה יותר פשוט: מסחר. במשפט ההמשך מסבירים לנו ש:

Digital textbooks can be resold and royalties can be collected for each resale.

במילים אחרות, אל תחפשו כאן קשר ללמידה. קובן פשוט מזהה הזדמנות נוספת להרוויח.

ראוי לציין שקובן ביטא את הרעיון הזה לפני כחצי שנה בכתבה שהופיעה ב-EdSurge. כמו בכתבה של דנה פות, קשה למצוא בה משהו לימודי. (סביר להניח שדנה פות לקחה את דבריו של קובן מהכתבה הזאת.) אבל מתברר שאני נמצא בפיגור מסוים. במאי 2021 כתבתי כאן על TikTok ועל AI כיישומים שהברנז’ה הטכנו-חינוכי זיהתה כדבר הגדול הבא, והנה, רק שלושה חודשים אחרי כן העורכים של EdSurge כבר עמלו על איתור משהו עוד יותר חדש (וגדול).

דוגמה נוספת שדנה פות מביאה היא של חברה ללימוד שפות. בין הרעיונות של אותה חברה אנחנו קוראים:

Teachers can also issue NFTs to represent when students successfully demonstrate learning the class material.

אין כאן שום דבר חדש. כבר שנים מורים מתגמלים את תלמידיהם על עבודה טובה (דבר שהיום משום מה נחשב ביהיביוריסטי מדי אצל לא מעט אנשי חינוך) באמצעות חלוקת מדבקות יפות. לרשות המורים שרוצים לתגמל את תלמידיהם בדרך הזאת מגוון עצום של מדבקות. השימוש באלה יכול להיות אפקטיבי לפחות באותה מידה כמו השימוש ב-NFTs, והוא כמובן גם הרבה יותר זול.

מילים רבות בוזבזו, ויש להניח עוד יבוזבזו, על חיפוש אחר שימוש “חינוכי” של ה-NFT. אישית, אני די משוכנע ששימוש כזה לא יימצא. אבל הגעתי למסקנה שהבעיה איננה העדר ההתאמה של ה-NFT ללמידה. הבעיה היא דווקא הציפייה שלי שצריך להיות קשר בין מערכת החינוך לבין הלמידה.

2 תגובות בנושא “ואני לתומי חשבתי שמתכוונים ללמידה!”

  1. התובנה שאין קשר בין חינוך ללמידה, היא נפלאה!
    מה לא עברנו כיד להגיע סוף סוף לתובנות הזו?! עשרות שנים של ציפיות, תקוות, חלומות, אכזבות ושוב תקוות וחלומות. גם לי אין שום חיבור ל NFT. זה לא יוצר אצלי שום רגש. זה כמובן ממש לא אומר כלום. אני לא האדם לסמוך עליו בזיהוי הדבר ההבא לא בחינוך ולא במשהו אחר. אבל אולי זו הבשורה הענקית של NFT, אין קשר בין חינוך ללמידה. :-(

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *