הרבה אנשים חושבים (בפומבי) על מה קורה כאן

לפני זמן קצר, ננסי מקין, בבלוג שלה, ביקשה עזרה מאחרים:

I am making final preparations to talk about blogging to a group of teachers on Saturday. One thing I want to talk about is why we blog with our classes. I would greatly appreciate it if you could leave me a brief comment here telling me why you blog with your students. I would like to share your thoughts with the teachers who come to the meeting. Thanks so much!
http://namckeand.blogspot.com/2006/03/and-yet-another-favor-to-ask.html

יד על הלב, אין זה אחד הבלוגים המעניינים ביותר (לפי דעתי) אבל תוך זמן קצר מאד 17 אנשים הגיבו עם עדויות אישיות משלהם. מה אוכל להגיד, כל הכבוד. זה בהחלט מצביע על כך שקיימת קהילה של אנשים שמתייחסים לכיצד לקדם את הבלוג בסביבה חינוכית כנושא רציני.

חזון הבלוג … מול מציאותו?

ויל ריצ'רדסון קובל על ההגדרה לבלוג שהוא מצא באתר על בלוגים בחינוך: "ביסודו של דבר, בלוג הוא יומן אישי לעידן האינטרנט":

Oy.

Talk about missing the ed blogging boat. "A personal diary for the Internet Age"? Nothing about learning. Nothing about connections. Nothing about

c-o-n-v-e-r-s-a-t-i-o-n.

If we're going to give ed blog awards, which I don't think is a bad idea, we ought to do a better job of articulating the qualities for best practices.

ויל ריצ'רדסון
http://www.weblogg-ed.com/2006/03/07#a4791

ריצ'רדסון כמובן צודק. אבל. קשה לבוא אליו בטענות. הוא מכיר את השטח, והוא באמת מנסה לעודד שימוש "לימודי" ו-"חינוכי" של בלוגים. ובכל זאת, מהדוגמאות הלא כל כך מעטות שאני ראיתי, אם נבדוק את הנעשה בשטח במקום לדבר על החזון שלנו, לצערי כן מדובר ביומן אישי, ולא בכלי שמחולל תקשורת לימודית בין לומדים (או אפילו בין הלומד לבין עצמו).